על ההנהגה שלנו; לא מצדקתם אלא מחובתנו

הנה הם. האמנם? אלה הם כל מה שיש לנו? אלה הם המיטב שלנו השמור לשעה הקשה? אלה שרואים אותם ושומעים אותם בטלוויזיה? הדלות הזו, המיסכנות הזו, הקטנות הזו – שר ההיסטוריה מהתל בנו!
איך נישארנו כעת בידי כל אלה – כשהכל צריך לתנופת מחשבה. לתעוזת הכרעה, ולאחריות מוסרית – ואיזה מוגבלות. איזה שדיפות ואיזה יאוש עלינו.
רק ידיים מאובנות, רק מושגים מאובנים, רק בלי להציע כלום, רק בלי לקדם כלום ורק תקועים בלא, תמיד לא, ושום דבר מלבד לא, שקועים בבטון השלילה ואין מה לעשות.
מה יוצא? יוצא שהמסוכן היום איננו כל־כך באבן שבידי הנער המיידה – אלא באבן הזו התקועה במוחות המאובנים האלה. במוח המזקין הזה שלא למד כלום ולא יילמד כלום. המוח שלא המציא כלום, שלא פרץ כלום, שאינו מתכוון לפרוץ, נטול שום דמיון, לא יוצר מצבים חדשים, ולא מקדם מהלכים חדשים. חסר שום גמישות ורק מאובן על סיסמאות מאובנות. מה מסוכן יותר ממוחות מאובנים?
אבל, ממש מידיים כידיהם, מידיים קשות עם מוחות מאובנים, ממש מידיים כאלה נופלות פתאום המלחמות.
אם נותנים להם. אם לא עושים משהו. ומייד.

לא מצדקתם אלא מחובתנו

אמת צריכה להאמר היום. כי הערבים גם באמצע כל צידקת התקוממותם – אינם רק צדיקים גדולים. גם כשסבלם אמיתי ובלתי מוכחש – עדיין לא כל מעשיהם מותרים ולא כולם נסלחים – וביחוד לא הגסות. לא מלחמת הקצבים ההיא. ולא הבהמיות שלוחת־הרסן. ועדיין לא נשמעה מצידם אף מילה אחת של הסתייגות.
זה לא עושה לבלתי צודקת את התביעה לצאת מן הכיבוש – אבל אין זה משחרר את הרשות להיות ברוטליים. ועל רתחת הדם כנגדם. לא הכל ניסלח. בשום פנים לא.
נכון. זה עיסקם של הערבים לתקן את עצמם. אבל האם מישהו ביניהם חרד לכך? האם נשמעה אצלם ביקורת עצמית ובפומבי? האם גם הם מודים בעוולות שעשו? האם רק הפחד מפני נקמה פנימית משתיק את האומץ להוקיע את הרע?
נראים הדברים שמרובים הם היהודים המוכנים לומר בפומבי דברים של אהדה כלפי הסבל הערבי – מן הערבים המוכנים, ואפילו בחשאי, לומר מילה של הבנה לדאגה היהודית. אי־אפשר לטשטש אי סימטריות זו.
לולא שהשלום הוא צורך שלנו וחובה שלנו – גם אם יתמהמה הערבי לבוא.
וכך, נידמה לעתים, ובצער מדכדך, כי מאות אלפי הידיים הממשיות שמושיטים יהודים ‏ לשלום – אין בטחון כמה ידיים של ערבים תהיינה מושטות לקראתם.
או, אדרבא, יבוא קול ערבי ויכחיש?

יזהר סמילנסקי, 1988

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s