עברו הרבה ימים מאז מתו בני־אדם ונהרסו הרבה בתים בכפר ביתא. אבל השאלות לא עברו עוד. כעת יודעים בבירור איך נהרגה הנערה תרצה.
האם מודים כעת שכל הטיול ההוא היה משגה־איוולת, שיוזמתו הייתה משגה־איוולת, שמלוויו היו משגה־איוולת, וכל תנועה שלהם היתה משגה־איוולת – האם מישהו לא חייב לתת את הדין (הרס ביתו, גירושו?) על משגי האיוולת העלובים והנוראים האלה?
האם הולכים לקרוא לסדר את חכמי ההריסה והגירוש שקפצו לפייס את המתנחלים ולמצוא חן בעיניהם?
האם הכפר ביתא איננו סמל לכל הטעות ולכל האיוולת ולכל הטירוף שאחז בחלק מן העם הזה?
האם הכפר ביתא אינו קורא לאיזה חשבון הנפש – ומן היסוד?
מי יענה על השאלות? מי יתן את הדין? ומי יעשה חשבון הנפש? למי יש נפש?
דבר 27.4.88
ס. יזהר חוזר 