יהדות וגזענות

החוק כנגד הגזענות נתקל בהתנגדות הרבנים" – מן העתונות"

אם מתגלה שהחוק כנגד הגזענות מכוון גם כנגד ההלכה היהודית – מתעוררת מיד שאלה חמורה.

ממה נפשך:

אם זו הודאה שההלכה היהודית היא גזענית, צריך לדעת ולהסיק מסקנות: או לתקן את ההלכה, או להתנגד לה.

ואם ההלכה היהודית, לאמיתו של דבר, איננה גזענית, למה נאחזים בה כבתרוץ לדחות את החוק כנגד הגזענות?

ואולי לא ההלכה היהודית אלא פרשניה טחו עיניהם ואינם מבינים מהי באמת תורת ישראל ואינם יודעים מהי היהדות?

מפני שאם היהדות היא גזענית, כדבריהם, בושה ביהדות; ואם היהדות אינה גזענית – בושה ברבנים הנושאים את שמה.

יזהר סמילנסקי, דבר, 20.3.86

עמדה מיתולוגית

תשובת יזהר סמילנסקי

דבריו של מוני יקים במאמרו, שומטים לצערי ייתכנות שיחה בינינו, שהרי אני אמרתי אתה צודק, אבל לא בכל, שמניח מקום לדיון; והוא אומר, רק אני צודק בכל ובלי שום אבל. שלא מניח מקום גם לצד שני.
משתמע איפוא, שכל זמן שלא אצדיק את כל תביעותייו. שכל זמן שלא אודה כי כל טענותיו כולן אמת, ושכל זמן שלא אחדל משנן כי קצת עובדות אינן כל העובדות. וכי פירוש אחד לעובדות נבחרות איננו מספיק – הרי שאינני מבין כלום, שעלי להתחיל ללמוד, שאני כן אשם וחייב גם להתנצל ולבקש סליחה.
משתמע מכאן ששיחה תיתכן רק אם אהיה מקבל מראש את הנחותיו, ורק אם אהיה מאמץ מראש את התיאוריות שלו על הציונות האשכנזית, הגזענית, האימפריאליסטית. הקולוניאלית, ורק אם אהיה מסכים מראש לכל פרושיו להיסטוריה שליקט לו מן ההיסטוריה – וזו ממש היא אותה עמדה מיתולוגית המעמידה עולם־של־רק־צד־אחד ושלא ייתכן בו דו־שיח, בינתיים.
וחבל.

דבר, 25.12.1981