"מי בדק מהימנותו המדעית של מחקר מוסד סאלד?” מה קורא הנוﬠר בעולם כולו? מה קוראים בימים אלה המורים, המדריכים ואפילו עורכי המחקר הנ"ל? והﬠיקר – מה ההלקאה העצמית הזאת לכם?”
תחילה ניּסה לצמצם דבריו באמרו: “המבחן האמיתי לקריאת הנוער הוא כמה ממנו קוראים שירה? – זו צורת הביטוי המרכזת ביותר, הצרופה ביותר. השירה מכריחה את הקורא לקריאה רצינית, אינטימית ולעמידת האדם מול עצמו, כלומר, בזאת היה נבחן איזה חלק מן הנוער שלנו הוא בעל תרבות קריאה".
“נוער הוא המון, ואילו תרבות הקריאה היא נחלת יחידים בלבד. אך חלק זה של 'יחידים' גדול אצלנו מאשר בעמים אחרים. אינני סבור כי כאן קובעת סטטיסטיקה. אך לחלק מהנוער שלנו, עד מה שנוכחתי, יש צמאון עצום לטוב, ליפה ולפתיחת אופקים. חלק זה – ואני מדגיש כי הוא גדול אצלנו מאשר אצל האחרים – נתברך ברעננות ובסקרנות ובלב פתוח לקראת החדש. הנוער שלנו "בוער" לקראת דברים יפים! עד… שבאים ומכלים בו את הלהט הגדול הזה, ואת הצימאון העז הזה ומשחיתים בו כל חלקה טובה ומביאים אותו, את הנוער היקר שלנו, עד משבר, והופכים אותו לאדיש ולסתום. וזאת היא הצרה. וזאת הסכנה הגדולה"
ס. יזהר, דבר, 2.5.1959
מתוך תגובה למשאל שערך מוסד סאלד.
ס. יזהר חוזר 