פוסטים אחרונים

על מסע אל גדות הערב

א “מסע אל גדות הערב" התפרסם ב"גליונות" בסיון תש"א (יוני 1941) ונכתב במהלך במהלך אותה שנה; חודשיים לפני כן נכנע יזהר ללחצה של נעמי ונשא אותה, כמעט בהחבא, לאישה. בשנת 1947 נכלל הסיפור בקובץ "החורשה בגבעה", מאויר בידי נעמי, אך מאז לא שב ונתפרסם ולא נכלל בשום הוצאה מחדש של סיפורי יזהר. ספק אם מישהו … המשך לקרוא על מסע אל גדות הערב

מסע אל גדות הערב.

א פעם אחת כשהיו בדידי־המוך הדלילים מסמיקים בגבהים ופקעי־צמר חכליליים כיין שקעו כבדים באפקים – זקף יהודה גוו לרגע והעייפות הרבה הפשירה בו מיד לאיזה ודאות, כי יש גם אמת אחרת, וכי אין הדברים ככה כאשר נדמה מקודם. מעברים, עד כמה שאפשר לראות, היה הכל נהיר מתמול שלשום והאדמה היתה כמו שהיא, מכאן ועד מרחקיה, … המשך לקרוא מסע אל גדות הערב.

האם הייתי מוכנה להקריב את חיי למען הקולקטיב?

לקראת הבחירות ראיין "בית עגנון" את אגי משעול לשיחת זום על יזהר, "הסופר הפוליטיקאי". משעול, שעברה לאחרונה שיפוץ ברמת הבורג, משתדלת לכוון את השיחה לתחומים בהם היא מתמצאת: יחסי שכנים, פלירטוטים עם גבר שרמנטי והוראת ספרות בתיכון. בית עגנון מתאמץ להחזיר אותה לנושא השיחה. מ: “מה שקרה לו עם השנים שהוא נעשה יותר סגור ומאופק; … המשך לקרוא האם הייתי מוכנה להקריב את חיי למען הקולקטיב?

חיים, זלמן, זלמנים.

רוב הדמויות (אני נמנע במודע מ"הגיבורים") בסיפורי יזהר הם גברים. נשים קיימות, אם קיימות, בהרהורי אותם גברים, אך כמעט לא כדמויות פעילות. כבר מהסיפורים הראשונים שלו יופיעו "זלמנים" – דהיינו לא־צברים – בסיפוריו. הם סמכותיים ובני סמכא, חסונים ונטולי לבטים. הם אינם מזן "הצבר”, אותה חיה צעירה ויפה, רעבתנית ואנוכית, נוסח ישראל אחיו או רענן … המשך לקרוא חיים, זלמן, זלמנים.

עוד פוסטים