פוסטים אחרונים

על "שביעית"

הפרק השלישי במלקומיה יפהפיה נקרא "שביעית". הציר שסביבו הוא סובב הוא הסימפוניה השביעית של בטהובן, וליתר דיוק: שני פרקיה האחרונים. כותבים רבים טענו כי הפרקים הללו מהדהדים את האלימות של המהפכה הצרפתית, בת הזמן, את האושר והאון שבהחרבת העולם הישן ואת בשורת העולם החדש שיבוא אחריו. בין הכותבים היה ג’. ב. שאו שהוסיף עליהם את … המשך לקרוא על "שביעית"

שביעית

שביעית טביעות בחול. של הולך יחיד. אחר הצהריים. העפר היבש חוזר מיד וממלא את ערוגת העקבה, אבל לא עד שאי אפשר לראות בה את החיפזון, את התנופה, את הקפיצים בצעדים, ושלפי עוד סימנים בעפר גם נוספו אולי נפנופי ידיים, ומי יודע אם גם לא שרו שם איזה שיר, או סתם הריעו תרועה, ואולי גם דיברו … המשך לקרוא שביעית

על סיפור שלא התחיל

מ"אפרים חוזר לאספסת" ועד "הנמלט" שמרו סיפורי יזהר, מי יותר ומי פחות, על אחדות הזמן והמקום. "ספור שלא התחיל" (להלן סש"ה) היה הסיפור האחרון שפרסם לפני "השתיקה הגדולה" – ובו חרג, ממש ניפץ, את התבנית הזו. הסיפור מתרחש, ברובו, בארבעה מקומות וזמנים: בפרדסי רחובות ובשדות שבקרבתם, בשלהי שנות העשרים ותחילת שנות השלושים (של המאה העשרים); … המשך לקרוא על סיפור שלא התחיל

5 – עוד דרשה או שתיים ואחריש.

כן כן, אבל לא. בוא, נקום, נלך, נצא, זזנו. רק זה חסר שאתחיל להתייפח או אתה תתחיל לזלוג. נניח לזה. ינוח לו בלתי־מופרע בסיפורי־המעשיות. אין סיפור בלא מרחק, ואני אין לי שום מרחק. מי יודע אם ארחיק פעם. וכידוע, סיפור דברים המעורר דמעות הוא פחות מסיפור, אולי יותר, מכל מקום אינו. יישא נא כל איש … המשך לקרוא 5 – עוד דרשה או שתיים ואחריש.

עוד פוסטים