חוק גנים לאומיים ושמורות טבע

3. חוק גנים לאומיים ושמורות טבע (תיקון), תשכ"ד – 1964.

היו”ר י. ישעיהו־שרעבי:

אנו עוברים להצעת החוק של חבר־הכנסת סמילנסקי – חוק גנים לאומיים ושמורות טבע (תיקון), תשכ”ד – 1964.

יזהר סמילנסקי (מפא"י):

אדוני היושב־ראש. אני בא לדבר בפרחים וביצורים קלים שכמותם. חוק זה שאני מציעו לפניכם, חברי הכנסת, מבקש לגדור פרצה בחוק גנים לאומיים ושמורות טבע, תשכ"ג – 1963, ולתת סמכות חוקית, מקיפה וגם גמישה, למי שיוסמך לכך. לעצור ולמנוע כליית פרחי־בר וערכי טבע מוגנים אחרים מאדמת הארץ.

צמח שפרחיו חוזרים ונקטפים שנה אחר שנה, ילך הלוך והיעלם עד שייכחד. ולא רק בפרחים הנזרעים שנה שנה מאליהם המדובר, אלא גם בפרחים העולים מצמחי בצל ופקעת. צמחים אחרונים אלה אמנם רב־שנתיים הם, אבל כוח חיותם מוגבל לשנים מעטות, ואם לא יינתן להם להיזרע – יכלו. ואילו זרעי צמח כזה עד שייקלטו וייעשו פרח, צריכים הרבה רחמים, שנות ברכה ושנות הישמרות מאלף המזיקים השונים והמשונים.

לעתים תחלופנה שנתיים־שלוש עד שמזרע נפוץ כזה ייעשה פרח. ומעטים עד חמלה הזרעים שיזכו להפריה לעומת ההמונים שלא יעלו ולא יבואו, יקמלו באיבם ויעלו בתוהו. והנה, כל עוד לא הפר האדם שיווי־המשקל שבטבע, יהא שיעור הזרעים שינבטו מתאזן עם שיעור הבצלים והפקעות שמחזור חייהם יגיע עד תומו. אך משהפר האדם שיװי־משקל רופף זה, ילכו אלה הלוך ופחות במהירות ולבלי הינצל עוד. באופן שכל קטיף משולח־רסן גוזר בהכרח דין־כליה על הצמחייה הנקטפת, תהליך שאינו ניכר תמיד בראשיתו, אך הולך הלוך והתעצם, וכשיורגש לבסוף – כבר יהיה לבלי השב.

משמידים שונים לפרחי הבר; כולם, מסתבר, מכוונות טובות ונעלות. יש קוטף להנאתו, יש נותן להנאתו, ויש הסוחר בהם להנאת מי שלא קטף ומספק לקוחותיו כתגובת "רצח המוני" שעשה למענם ולמען אהבתם את היפה.

רבים יותר מדי בינינו אשר לא די בעיניהם לשוב מטיולם בפרח או בשנייםשלושה, ותאוותם לא תנוח עד שימלקו ויתלשו מלוא חופניים ומלוא זרועות, ועמוסי נובלים ונובלות, חנוקים באגרוף יחזרו לביתם; ומי לא ראה את המטיילים היקרים הללו, במשפחות וביחידים, בהטילם שללם המעיק עד בואם למקומם, אלומות אלומות של בזוזים ומתים. ובמיטב ימי החורף, וביפות שבשבתות תוכלו לראות מחזות השמדה כאלה, לקיטה זו בחטפנות ובתאווה, והשלכה זו בעייפות ובלא איכפת עוד כלום.

אבל יש בינינו גם בעלי דבר ובקיאים בסתרים, היודעים מחבואי כל פרח ופרח ולא יניחו גם ליקריי המציאות, ונוצר ציד גדול והם לא יירגעו עד שיתלשו את האחרונים שבהם. ואף זה תמיד למטרות יפות וכדי להצטיין לפני מישהו. הנה כי כן נעלם ואיננו תורמוס ההרים הכחול, שכיסה לפני שנים אחדות שטחים נרחבים במבואות הרי יהודה – סוחרי הפרחים גילוהו, עטו עליו ואיננו. נרקיסי הביצה לא יאריכו ימים בארץ, לאחר כל פשיטות הרצח שקטנים כגדולים פשטו בהם בשנים האחרונות, עקור וזנב ותלוש וקצה ביסודיות – והרי זו עתה אתראה מאוחרת למדי לגורל פרח ריחני לבן ולבו זהב, שהיה פעם בשר מבשר החורף, ועומד להישאר כשרידים מדולדלים.

או צבעוני השרון, שאינו מכסה עוד באותם מרבדים פרושים. הנדירים להפליא לראשונים – עברה עליו הכוס, וכמעט ונמחה.

גם לאיריס הארגמן, כמעט ולא נותר שריד, וצריך לחפשו בתמונות, ולולא משוגעי איריס הגלבוע – גם אותו.

את מקום אדמונית־החורש מסתירים יודעיה בקנאות של אוהבים ובלחש של קושרים. והחלמוניות של סביבות ירושלים הן זכרון מתרחק של היה־היה.

אבל הכלניות הללו הידועות, הנפוצות, שהיכן לא האדימו ומי לא שר עליהן – גם הן נמלטו מפנינו לפאתי הישובוהרחק עד שטחים נידחים וגם משם הן נקטפות ונחפרות ונתלשות ומושמדות בהמון.

או שיחי הרותם שהיו פורחים בשלום בואכה נתניה – קוצצו ונמרטו באכזריות וביד סוחרים גסה, ומי יודע אם עוד יירפא להם.

ולעומת כל זה, אם אך במידה נכונה, ובאזורים מותרים – אין כל סיבה שלא לקטוף, קצת כה וקצת כה, ואין בכך כלום מן הרעות הנזכרות, ולא שום צורך בהרבה איסורים – אם אמנם במידה, אם אמנם במועד, ואם אמנם שלא בבולמוס. וגם לא צריך לעכב אדם מגחון ומלקט לו פרח או שניים להנאתו, מכאן או מכאן. הרעה מתחילה כשהסוחר בא לשטח. הוא ושלוחיו ושלוחי שלוחיו – חורבן בא אז בהמון, אז תכלה הרעה.

ואילו דווקא אותו, את המשחית בהמון הזה, דווקא אותו לא קשה להגביל. קשה פי כמה להגביל המון בני־אדם, ולא קשה כל־כך לרסן יחידים המשחיתים בלי גבול באופן שסעיף מוסף זה לחוק, כל עוקצו כנגד מכירה פרועה, הבאה מכוח קטיפה פרועה, הבאה מכוח הרגשת הפקר, ולפיכך מושם עלינו להגביל מכירה זו, ולהגביל קטיפת הפקר זו, ולהטיל ביקורת והגבלות על קטיף מינים מסויימים של פרחים, באזורים מסויימים ובעונות ידועות. להקל או להכביד לפי השעה, להרחיב או להצר לפי הנגע, ולתת פעם כה ופעם כה, שבת מנוחה לתחומי צמיחה שהם, ועונות שבתון לצמחים מותחמים שהם.

ואולם מובן שלא רק מכוח כפיית החוק ייעשה הדבר. הרבה הסברה מתבקשת, הרבה חינוך, הרבה הבנה, הרבה עידוד וטיפול חיובי, צריכים כאן. בדרכים שונות, ובקולות קוראים שונים; בבית־הספר וברחוב, בעתונות ובאולמות, על מסך הקולנוע ועל גלי האתר, בפתחי תחנות ועל בתי־נתיבות.

אך בלא חוק מגביל – ייעשו כל אלה רופסים וחסרי הרתעה. ואולי לא למותר להזכיר כאן, אותם ילדים הנטפלים בעונות הפרחים למכוניות הרצות בכביש הסואן למכור להם צרור ולסכן לא פעם נפשם על שווי פרוטה. לא מצרורם ולא מפרוטתם ולא מסיכונם. להסביר ולאסור קניה ומכירה חטפנית כזו, וכיוצא בה.

ושוב, אין בהצעת חוק זה משום איסור מכל וכל על שום מכירה של שום פרחי־בר בכל זמן – אלא אך הגבלה והכוונה, לאמור: כמה, מתי והיכן. שכן זו ארץ קטנה, שהמיושב מתרבה בה במהירות, והבר מתמעט ונסוג בחפזון גדול עוד יותר.

וגם ראוי לשים לב כי איסור זה אינו חל על פרחי הבר לבדם, אלא על כל מה שנכנס בגדר ”ערך טבע מוגן" – שכולל בו גם דוממים כאלמוגים, גם חיים כטריטונים או כצבים רכים, וכל יצור שסכנת כלייה מרחפת על מינו – אם לא יישמר בהגבלות ויינצל מגסות־לב החמסנים ומידיהם.

וראוי שייכנס החוק הזה לתוקפו במהרה, עוד קודם ימות הגשמים. כדי שהנוגעים בדבר יספיקו להתקין כל התקנות הנוגעות לדבר, ולהכין כל אותם עזרים, שלטים וחוברות וכל אותן הוראות שבכתב ובעל־פה ובשידור, כל אותם דפי היכר לפרחים ולוחות ציורי הנדירים שבהם – שצריך לחוס עליהם במיוחד, וכל חומר ההדרכה וההסברה כבמתוקנות שבארצות על מנת שלא יבוא החוק בלעדיהם. ושתהא לשון רכה מקדימה שיני החוק ועושה אותו מיותר.

אני מציע איפוא לקבל הצעת חוק זו, להעבירה לוועדה נאותה (ואולי לוועדת הפנים, שטיפלה בשעתה בחוק העיקריולקדם בדרך זו הצלת דבר קל לכאורה, אבל הזורע מאליו את מה שאינו אלא אהבת המולדת.

שר־החקלאות מ. דיין:

אדוני היושב־ראש, חברי הכנסת. אני מתנצל מראש על חוסר הפרופורציה בין עושר ההצעה לבין דלות התשובה.

אני מסכים להצעת החוק – ככתבה, כרוחה וכריחה.

היו"ר י. ישעיהו־שרעבי:

האם המציע רוצה להשיב?

יזהר סמילנסקי (מפא"י):

לא.

היו”ר י. ישעיהו־שרעבי:

לפנינו רק הצעה אחת: להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדת הפנים. אני מעמיד אותה להצבעה.

הצבעה

ההצעה להעביר את הצעת החוק של חבר־הכנסת י. סמילנסקי לוועדת הפנים נתקבלה.

מתוך פרוטוקול הישיבה ה-377 של הכנסת החמישית, 30.6.1964

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s